הכח המרפא של הנוכחות האוהבת
על מיינדפולנס ופסיכותרפיה

מאת: זהר פז


אחד העקרונות הבסיסיים של התהליך התרפויטי ברוח המיינדפולנס והפסיכולוגיה הבודהיסטית הוא להיות בנוכחות אוהבת.

לנוכחות האוהבת יש ערך רב כדרך חיים לכל אדם ובמיוחד עבורנו כמטפלים, שבחרנו לנו דרך שכוונתה העיקרית היא להיטיב עם אותם אנשים שמגיעים אלינו.

הנוכחות האוהבת מאפשרת בסיס בטוח ויציב לתהליך הפנימי ומהווה תנאי הכרחי לתהליך הצמיחה והשינוי שעובר האדם.

אז מה זאת אומרת להיות בנוכחות אוהבת, איך זה מיושם בתהליך התרפויטי ומה הערך הטיפולי של זה, על כך נדון במאמר הבא.

המדיטציה מאפשרת לנו לפתח ולטפח את שתי הכנפיים של התרגול, שהן : תבונה וחמלה.

שתי איכויות אלו תומכות בהתפתחות שלנו כבני אדם מודעים וערים ומהוות איכויות משמעויות לאלה שבחרו בטיפול ובסיוע לאחרים כדרך חיים. שתיהן יחד מאפשרות לנו להיות בנוכחות אוהבת.

הנוכחות האוהבת מורכבת משני אלמנטים: נוכחות ואהבה.

נוכחות זו היכולת להיות עם מה שיש כאן ועכשיו, מבלי להיאחז, לדחות או להתכחש למה שקורה מחוצה לנו או בתוכנו. ברובד האישי הכוונה להיות עם מה שיש ללא שיפוט, ללא ציפייה וללא התנגדות.

ברובד הטיפולי הכוונה היא להיות נוכחים עם מה שקורה "ללא זיכרון וללא תשוקה", כפי שהגדיר זאת באופן מדויק כל כך הפסיכולוג אלפרד ביון. על מנת שתתאפשר נוכחות מלאה במפגש הטיפולי יש להסכים לוותר על כל מה שאנחנו יודעים או חושבים שאנחנו יודעים על האדם ועל התהליך, זה ידע שקשור לעבר, להיסטוריה שלנו או של היחסים. זה אינו ידע חי שמתגלה מתוך הנוכחות ברגע.
בנוסף עלינו לוותר על כל מה שאנחנו רוצים שיקרה או שלא יקרה בתוך התהליך ועבור עצמנו או המטופל. הרצון שהתהליך יצליח או שאנחנו נחשב מטפלים טובים או שהמטופל ישתפר וישתנה, גם הוא אינו מאפשר להיות בפתיחות ברגע. לכן כל מה שנותר זה לבוא למפגש בגישה פתוחה וסקרנית ולהיות עם מה שקורה בדיוק כפי שהוא.

היכולת שלנו להיות בקשב פתוח (מיינדפולנס) נפגמת גם כשאנחנו מגיעים לטיפול עם דעה, רעיון או אג'נדה או כשאנחנו עסוקים בניתוח, פרשנות או אסטרטגיה טיפולית.
כשאנחנו פועלים מתוך גישה זו תשומת הלב שלנו בתוך המשולש של מטפל-מטופל-תהליך, ממוקדת בעיקר בנו כמטפלים ובתהליך ופחות במטופל. כמובן שהיכולת להבין את המצב ולדעת לגשת אליו חשובה, אך לא יותר מעצם הישיבה השקטה והנוכחת עם האדם שמולנו.
במצב כזה ההתערבויות שלנו עשויות להיתפש אצל המטופל כמסר שהוא לא בסדר או שמשהו לא תקין אצלו.

החלק השני בנוכחות האוהבת מדגיש את האופן או הגישה שבה אנחנו נוכחים. אהבה זה מושג טעון בפרשנויות, אך כאן נתייחס לאהבה כחוויה שיש בה פתיחות של הלב, רכות וקבלה.
להיות בנוכחות או במודעות קשובה (מיידפולנס) זאת אומרת להיות בתשומת לב פתוחה ברגע הזה.
המושג תשומת לב נתפש פעמים רבות כאיכות מנטלית של מיקוד, אך אם נשים לב בצירוף המילים "תשומת לב" יש הדגשה של האיכות של הלב, במילים אחרות ניתן לומר "אני שמה את הלב", כלומר אני נמצאת עם מה שיש עם האיכות הרכה והפתוחה של הלב. 

כשאנחנו מגיעים לטיפול בגישה פתוחה ורכה, שיש בה קבלה והכלה אנחנו מאפשרים מרחב בטוח עבור המטופל להיפתח ובנוסף הוא לומד באופן עקיף להיות עם עצמו בנוכחות בלתי שיפוטית, פתוחה ואוהבת.

הנוכחות האוהבת באה לידי ביטוי במרחב הטיפולי באופן שבו אנחנו מאפשרים לאדם להיות באופן מלא עם החוויה שלו, בין אם היא חוויה נעימה או לא נעימה.

אנחנו מקבלים כל מה שמופיע ולא מנסים בשום צורה לשנות או לתקן את החוויה. ההתערבויות שלנו מכוונות להרחבת ההבנה והמודעות לגבי החוויה, אך אינם מאיצים או דוחקים במטופל, מתוך כבוד לגבולות שלו.
כך מתאפשר מרחב שיש בו קבלה וכבוד שנובעים מהגישה הפתוחה והרכה שאנחנו באים איתה.

אדגים זאת בתיאור המקרה הבא:

היא חווה קושי בחייה האישיים.
היא אוהבת להיות בשליטה, אך היא במצב בו עתידה תלוי בהחלטות של אחרים. היא מרגישה נשלטת וחסרת אונים.
"אני מרגישה כמו סמרטוט", היא אומרת.

היא שונאת את התחושה שהיא מאבדת שליטה על חייה וכועסת מאוד על מחליטי ההחלטות שעשויות להשפיע על חייה.

כשאני מזמינה אותה לבדוק איך זה מרגיש בפנים,
היא רואה בתוכה דמות של ילד קטן אדום שיער כבן 10 כועס ומשתולל מעצבים.

ה: הוא כמו העוזר הג'ינג'י המעצבן של ההוא מ"היו היה".
    הוא מעצבן אותי. בא לי לבעוט בו.

מ: זה מעצבן.

ה: נכון. הוא בלתי נסבל. מה זו ההתנהגות הזו?!

מ: איך זה משפיע עליך כשאת כועסת כל כך?

ה: קשה לי לנשום, הגוף שלי מתוח ודרוך. יש בי נוקשות. זה לא נעים.

מ: איך זה משפיע עליו?

ה: הוא ממשיך לכעוס. ההשתוללות שלו גוברת. הוא מתעלם ממני.

מ: הוא כועס. יש בו אי שקט. את רואה שהוא במצוקה.
    הוא רוצה לומר משהו ולא מצליח להעביר את המסר אחרת.

ה: כן, אבל זה עדיין מעצבן.

מ: אולי זו לא הדרך הטובה ביותר בטא את עצמו, אבל זה מה שהוא יכול עכשיו.
    הוא רק רוצה שיקשיבו לו ויבינו אותו. את רואה את זה?

ה: כן אני רואה, אבל ההתנהגות שלו מעצבנת. אני לא סובלת אותה.

מ: כן. אני רואה שאת לא אוהבת את זה,
    אבל איך זה מרגיש שאת רואה את הקושי שלו?

ה: הנוקשות שהיתה בי מתרככת. אני קצת יותר פתוחה אליו.

מ: יופי. את יכולה לומר לו עכשיו שאת רואה אותו, שאת רואה את הכעס שלו.

ה: אני רואה אותך. אני רואה שאתה כועס מאוד.

מ: מה קורה עכשיו?

ה: הוא הפסיק להשתולל נראה שהוא נרגע קצת ומקשיב.

מ: מה קורה לך כשהוא נרגע?

ה: גם אני נרגעת. הלב שלי מתרכך אליו.
    יש בו משהו חמוד, למרות שהוא עדיין קצת מעצבן.

מ: את יכולה להתקרב אליו קצת?

ה: אני מתקרבת.

מ: איך הוא מקבל את זה?

ה: הוא שקט יושב מכונס בעצמו. הוא סגור אלי.

מ: את יכולה להתקרב עוד קצת, גוף נוגע בגוף?

ה: כן. אני מרגישה שזה נעים לו, אבל הוא לא נפתח אלי עדיין.

מ: זה בסדר. קשה לו עדיין לסמוך עליך ולהיפתח. 
    את יכולה לגעת בו?

ה: כן. אבל רק בגב. יש בי עדיין קצת כעס עליו.

מ: זה בסדר. תגעי לו בגב.

ה: זה לא נעים לו. הוא מתכווץ.

מ: את יכולה להרפות מהמגע. תמשיכי לשבת קרוב ותאמרי לו שאת כאן איתו.

ה: אני כאן איתך.

מ: איך זה מרגיש?

ה: אני באמת איתו. גם הוא איתי, למרות שהוא לא מגיב.
    הוא רגוע יותר. גם אני. יש בינינו שקט.

מ: יופי. זה נראה לי מספיק לעכשיו.
    אפשר להיפרד ממנו עכשיו עד לפעם הבאה שתפגשו. 

ה: נפרדת.

מתוך תיאור מקרה זה ניתן לראות את הרכות והקבלה שיש בנוכחות האוהבת של המטפלת והאופן שנוכחות זו מאפשרת למטופלת להיפתח.
בנוסף ניתן לראות את הכוונה של המטפלת לטפח נוכחות אוהבת אצל המטופלת, להיות בקבלה ובאהבה כלפי החלק הפנימי הדחוי והלא אהוב שלה.

יש פה הזמנה להיות עם מה שמופיע ברגע הזה. לא לדבר על זה, אלא לחוות את זה.

נעשה שימוש בשיקופים של מה שנראה על פני השטח ומתחת לפני השטח. השיקוף אינו מציע פרשנות שזו איכות של הראש, שלוקחת אותנו מהחוויה אל המחשבה. השיקוף מאפשר לחוות באופן מלא יותר את החוויה ולראות באופן בהיר יותר את מה שקורה. לאחר השיקוף יש בירור מכבד עם המטופלת אם זה גם נראה כך בעיניה ועל פי הבנתה.

כלי נוסף שנראה כאן הוא הזמנות. הזמנה היא הצעה להרחבת ההבנה או היכולת של המטופל להיפתח. הזמנה אינה בקשה, אמירה או יעוץ לגבי איך כדי לפעול ויש בה כבוד לרצונו ולגבולותיו של המטופל.

בנוסף נעשה פה שימוש בשני מסרים חשובים:

"אני רואה אותך"

"אני כאן איתך"


המסרים האוהבים האלו מהמטפל מאפשרים למטופל להירגע ולהיפתח. וכשהמטופל משתמש במסרים אלו בחוויה הפנימית שלו, כל מה שמוכחש בתוכו מתחיל להירגע, כי סוף סוף הוא נראה. זה מאפשר לאדם להתקרב אל החוויה של עצמו מאפשר לו התרכך, להיפתח ולהתקרב בעיקר אל עצמו.

נשים לב שאין פה הצעה לוותר על הכעס ולאהוב, אלא הזמנה לראות מעבר לרובד החיצוני של הדברים. אנחנו נותנים לדברים להתפתח בקצב שלהם. אהבה או חיבה מתעוררים באופן ספונטני, אי אפשר לכפות אותם.

לסיכום ניתן לומר כי במקרים רבים הריפוי או תחושת הרווחה של המטופל היא תוצר של נוכחות המטפל ולאו דווקא של הכלי הטיפולי שבו הוא עושה שימוש. במקרה הזה הנוכחות האוהבת היא למעשה הכלי הטיפולי שבו הוא עושה שימוש ויש לה השלכות מיטיבות על התהליך:
ראשית, היא מאפשרת לבסס מערכת יחסים של אמון וקרבה בין המטפל למטופל.
שנית, היא מאפשרת מרחב בטוח לנוכחות עם החוייה של הרגע הזה, גם אם היא לא נעימה או קשה.
כתוצאה משני אלה המודעות מתרחבת והיא מאפשרת לחוויה הפנימת להשתנות באופן טבעי, כך שאדם שחווה קושי ומצוקה חווה כעת הקלה ושקט.

..............

קורס מיינדפולנס ומדיטציה למטפלים -  לפרטים לחצו כאן

לידיעתכם -
הקורסים קרובים נפתחים בנובמבר 2018

קורס בוקר - ימי שני 5.11 בשעה 9:30
קורס ערב - ימי חמישי 8.11 בשעה 17:30