איך מתמודדים עם לב שבור?
מאת: זהר פז

.....

רבים מאתנו מכירים באופן אישי את החוויה של לב שבור.
שברון לב יכול להיות מורגש מאהבה נכזבת,
מתחושת בגידה של מישהו שסמכנו עליו
או מאובדן של מישהו או משהו יקר.

ככל שהסיפור קרוב יותר לליבנו,
כך עוצמת הכאב גדלה וחוויה הכאב אורכת זמן רב יותר.
מי שחווה כאב כזה מרגיש את התחושה שזה כל מה שקיים עכשיו,
כאב אינסופי שממלא את כל המרחב הפנימי.
זה מרגיש כמו לטבוע בתוך הים הסוער של הרגשות שלנו.
אנחנו מנסים לצאת רגע מהמים ולנשום
ואז עוד גל של כאב עוטף אותנו ואנחנו שוב טובעים.

לעיתים הכאב עובר עם הזמן
ולעיתים הוא נשאר ומעצב את חוויית חיינו.
אנו נושאים אתנו את זכרונו
אל מערכות יחסים אחרות ותנאי חיים חדשים.

יש אנשים רבים שחווים את הכאב בעוצמה וטובעים בתוכו
ויש אנשים "חזקים" ו"גיבורים" שמתעלמים או מתכחשים אליו
הם ממשיכים הלאה מבלי לתת לזה לגעת בהם.
כשאנחנו טובעים בתוך זה או מתעלמים מזה
זה לא מאפשר לנו להיות בקשר עם מה שיש כאן.

למה צריך היות בקשר עם משהו כואב?
חלקכם בטח שואלים.
אז הנחת היסוד של הגישה הזו היא
שאם זה נמצא כאן,
זה צריך להיות כאן.
וכל מה שנותר לנו זה לעבור דרך זה,
כי זו הדרך שלנו.

הסוד הגדול בשברון לב הוא
לאפשר לעצמנו לחוות אותנו באופן מלא.
זו בעצם הסכמה לתת לכאב לגעת בנו,
לחוות אותו בלי פחד,
להיות איתו בקבלה (ולא בהתנגדות)
לגשת אליו בעדינות (ולא בנוקשות)
ואז אנחנו מגלים שהמפגש הזה
מרכך לנו את הלב ומשחרר אותו.
הוא משתחרר מהכאב,
משתחרר מההיאחזות שיוצרת את הכאב,
הלב נרגע, מתרכך, נפתח ומתרחב. 
זו חוויה נפלאה.

זה לא אומר שאין יותר כאב,
רק שהוא לא שובר אותנו יותר.
הוא הופך להיות חלק טבעי של החיים.
וכמו שהוא מופיע ושוטף אותנו,
כך הוא גם נרגע ונעלם בסופו של דבר.

כמובן שככל שהתנגדות פוחתת
וההיאחזות שלנו נחלשת,
כך עוצמת הכאב יורדת,
אורך הזמן שלו מתקצר
והתכיפות שלו קטנה.

.....

אני משתפת אתכם בתיאור מקרה שמתאר בדיוק את זה:

הגיעה אלי בחורה בתחושת שברון לב וכאב גדול
על סיום של קשר רומנטי קצר,
שנראה מבטיח ברמת החיבור והזרימה.
בדיוק הקשר שחיכתה וציפתה לו מזה זמן רב. 
הקשר התחיל בזרימה נהדרת
ואז הבחור החליט לחזור לאהובתו הקודמת.
הפרידה הלמה בה.
היה בזה תחושת אובדן
אובדן של החלום
אובדן של האדם שלא תתראה איתו יותר  
וגם געגוע לרגעים היפים והאינטימיים שהיו ביניהם.
פחד שלא תמצא שוב אהבה כזו.
קנאה בבחורה האחרת שהעדיף על פניה.
ומעל לכל כאב גדול מחוויית הדחייה -
הוא לא רצה אותי.
ויחד איתה התהייה –
מה לא בסדר אצלי?
למה אף אחד לא מעדיף אותי?
התחושה שהיא כנראה לא מספיק טובה, שמשהו חסר בה,
והאכזבה, אכזבה מעצמה שלא מצליחה במערכות יחסים.

...

אז עם כל זה ישבנו ושמנו לב לתחושה הפנימית בגוף –
כיווץ וכאב בגרון ובבית החזה.
בגרון זה מרגיש שאני לא יכולה לנשום (אני גם לא אוכלת. לא יכולה.)
יש לי תחושה שמישהו חונק אותי בגרון.
ואיך זה מרגיש בגרון כשאת נחנקת?
זה כמו בד שמסובבים אותו, כמו תנועת סחיטה.

אז בואי נחווה את זה כמו שזה.
נתרכז בתחושת החנק וננשום אליו.
זה כאילו אני מענישה את עצמי, שלא אוכל לנשום או לאכול.
מה הסיבה שאת מענישה את עצמך?
שלא הצלחתי במערכת יחסים.

התחושה של הכאב והכיווץ בבית החזה מתחזקת.
זו תחושה של עליבות ובושה על שנכשלתי וגם יש בי שיפוט וביקורת.
אז יש בך גם עליבות ובושה וגם שיפוט וביקורת.
כן.
מי יותר דומיננטי?
העליבות והבושה.
איך זה מרגיש בגוף?
כאב כמו שמישהו צובט לי את הלב.
זה כמו ילד קטן נזוף.
איך הוא מרגיש?
רע לו.
מה זה עושה לו שהוא נזוף?
מכווץ אותו.
איך את מרגישה שאת רואה אותו כך מכווץ?
שזה לא מגיע לו לסבול ככה.
מה הוא צריך?
שיחבקו אותו ויאהבו אותו.
את יכולה לחבק אותו?
אני מחבקת.
הוא מרגיש יותר טוב. זה מחזק אותו.
ואיך את מרגישה?
הלב שלי מתרחב.
גם שלו.

תראי אם זה בסדר להיפרד ממנו עכשיו אחרי שהוא התחזק?
כן
...

נחזור לתחושה בבית החזה – איך זה מרגיש עכשיו?
משוחרר יותר. אפשר לנשום.
תנשמי ותרגישי את השחרור.
אני עדיין מרגישה את הכאב.  
אז יש גם שחרור וגם כאב.
כן
זה כאב שנע במעגלים.
זה השיפוט והביקורת.
זה כמו מורה שנוזף עם מקל ביד.
איך את מרגישה כשאת מביטה בו?
הוא מאיים עלי. אני מתכווצת.
למה נראה לך שהוא נוזף?
הוא רוצה שאני לא אכשל במערכות יחסים.
אז הוא רוצה שתצליחי.
כן.
עכשיו כשאת יודעת שהוא נוזף כי הוא רוצה שתצליחי, איך את מרגישה כלפיו?
אני כבר לא כועסת עליו. אני מבינה שהוא רוצה בטובתי.
זה עושה לך טוב?
לא. זה מעושה לי רע. גורם לי לסבול. 
זה גורם לך להצליח?
לא. להיפך מלחיץ אותי.
מה יכול לעזור לך להצליח?
שהוא יקבל אותי ויאהב אותי.
הוא נותן לי חיבוק ואני לו.
...

נחזור לתחושה בלב.
היא השתחררה. יש הקלה. אני יכולה לנשום.
אבל יש גם ערפל וגם כיווץ כואב,
כמו כף יד שאוחזת אבן שחורה גדולה ולא מצליחה לשחרר אותה.
מה כל כך כואב – היד, האחיזה או האבן?
האחיזה החזקה של היד.
במה היא כל כך נאחזת?
היא מפחדת שאם תשחרר לא יהיה לה כל מה שהיא חולמת עליו.
זה עוזר לה שהיא מחזיקה? יש לך את מה שאת רוצה?
לא.
אז זה לא עוזר.
תנשמי לשם.
מה קורה ליד?
היא מתרככת קצת אבל עדיין אוחזת.
מה קורה לאבן?
היא שם, קשה וסטטית.
תנשמי אליה.
היא מתחילה להתפרק.
היא לא נעלמת.
זה בסדר פשוט תהיי איתה.
היא קטנה. מאוד.
מה קורה עם היד?
היא כבר לא אוחזת באבן.
האבן הקטנה מונחת עליה.

איך זה מרגיש?  
פחות כואב.
מה התחושה בבית החזה?
משוחררת. אני יכולה לנשום.
עדיין יש כאב עמום ברקע.
זה בסדר לכאוב.
זה בסדר להתאבל על הקשר שהסתיים.
 

 ...

התהליך הזה ממחיש איך רק להיות עם החוויה,
בלי לטבוע בתוכה ובלי להתנתק ממנה
אנחנו חווים הקלה בחוויה הרגשית הכואבת
ההבנה מתבהרת לגבי מה שקורה ומה משפיע על חוויית הכאב
וההיאחזות שיוצרת את הכאב משתחררת
כמו קסם ממש.

.....

מאחלת לכולנו לחוות את החיים במלוא יופיים ועוצמתם,
את השמחה ואת העצב, את הכאב ואת העונג,
כי אין האחד ללא האחר ואין יותר שלם מלב שבור.

חיבוק

זהר